טיפול קגניטיבי התנהגותי מותאם לבני נוער מתאים לגיל 12-16, טיפול מלווה שאופן חלקי עם ההורים וגם כמו בפגישות של הילדים ממוצע מפגשים 10-12, בגילאים האלה עיקר הטיפול הוא בחרדות ובעיקר בחרדה חברתית ופיתוח מיומנויות חברתיות וערך עצמי נמוך (בניגוד לילדים שעיקר הטיפול הוא בפחדים), בגילאים האלה יש גם לא מעט טיפול בדיכאון שהרבה פעמים התפתח כתוצאה מההימנעות הנובעת מחרדה ככה שצריך לטפל בשניהם במקביל.

טיפול ק”ה בבני נוער כולל גם הוא את הפן הקוגניטיבי שבו נטפל באמצעות זיהוי מחשבות אוטומטיות וחקירתן, אמונות יסוד, הטיות חשיבה ובנייתם מחדש. בפן ההתנהגותי, נמצא את ההתנהגויות שלא מועילות ונשנה אותם בהתאם. מבחינה רגשית נמצא מה הרגש השלילי שהכי משפיע עלנו ונטפל בו בהתאם (עצב, בדידות, חרדה, דכאון, ערך עצמי נמוך וכו’).

חרדה חברתית וערך עצמי נמוך.

גיל הבגרות מתחיל בגיל 12, עפ”י התאוריה של הפסיכוסקסואלית של פרויד בגיל הזה האנרגיה עוברת החוצה לסביבה, בגיל הזה מתחילים שינויים פיזיולוגיים לצד שינויים רגשיים, מסיימים יסודי ומתחילים חטיבות ביניים/תיכון, שלב שבתחילתו הנער מרגיש שוב כמו תינוק בעולם של מבוגרים, כי מעולם של הילדים שהוא היה כה רגיל, הוא מתחיל להיכנס לעולם הבוגר, ישנם גם שינויים הורמונליים לא ברורים והכל גורם לחוסר יציבות בנפשו של הנער ופתאום נכנסת למשוואה גם החברה ומתחילות החרדות.

מה אם לא יהיו לי חברים?

מה אם יחשבו שאני שונה?

מה אם ישימו לב שאני לא מספיק טוב?


הבסיס של המחשבות בגיל הזה הרבה פעמים נובע מערך עצמי נמוך, בנוסף מה שמעודד את הערך העצמי בגיל הזה יש כמות ההשוואות שמתחילה החל מבית הספר שתלמיד נמדד בו ע”י הישגיו בלימודים ומבחינה חברתית ע”י המראה החיצוני, הבגדים, מידת הפופולריות (עם הרשתות החברתיות שיש לנו אפשר להוסיף לזה גם את כמות הלייקים והעוקבים), יש כל כך הרבה מקורות השוואה בגיל הזה שפשוט הדרך משם ועד לערך עצמי נמוך ממש קצרה, כמובן שיש גם את העבר של הילד, ההורים והאחים שמשפיעים לא מעט על הילד בהערכתו את ערכו העצמי.

ערך עצמי נמוך משפיע לא מעט על החרדה החברתית, הפחד הגדול של בני נוער רבים הוא להרגיש לבד או להרגיש שונים, חרדה חברתית מאופיינת במחשבות חוזרות ש”אני לא מספיק טוב” וכד’. לכאורה, החרדה היא מדבר חיצוני – מישהו שיבקר אותי, אך למעשה מדובר בחרדה ממחשבות חוזרות של ביקורת או בשל ביקורת עצמית גבוהה.

חרדה כזו תתעורר בעת חשיפה למצבים חברתיים אשר מפורשים על ידינו כמאיימים או כלא נעימים. אז נהיה עסוקים בחשש מביקורת אשר תינתן על ידי אחרים או על ידי עצמינו, אם לא נעמוד בציפיות המתאימות. לעיתים, החרדה החברתית נראית כסוג של ביישנות- פחד מדיבור וקושי להיפתח בפני אנשים חדשים.

המרכיב המשמעותי הנוסף המופיע בחרדה החברתית הוא מרכיב ההימנעות. הסובלים מחרדה חברתית מעדיפים להימנע ממצבים שהם מזהים כמעוררי חרדה. עם הזמן מספר המצבים הזה יכול לגדול ובהדרגה מצטמצם במפגש עם העולם החיצוני. כך למשל מופיעות התנהגויות של בושה לבקש עודף מדויק מנהג אוטובוס, קושי להשתמש בשירותים ציבוריים או לשוחח בטלפון מול אחרים, קושי לאכול בחברה, קושי להכיר אנשים חדשים ועוד סיטואציות רבות ומגוונות. ההימנעות גורמת לבסוף קושי תפקודי ניכר וסבל רב.

בטיפול נזהה את המחשבות העומדות בבסיס החרדה ונפעל לשינויים, נמצא את ההתנהגויות הנמנעות וניצור ניסויים התנהגותיים שיביאו לחשיפה הדרגתית לסיטואציות הנתפסות כמאיימות תוך תרגילים להרפיה והורדת המתח.
בנוסף בטיפול בחרדה חברתית אל בני נוער אנחנו נלמד מיומנויות חברתיות ופיתוח התנהגות אסרטיבית.

אם את/ה מזדהה עם זה ומרגיש שהגיע הזמן לשינוי עבורך, אשמח לסייע לך ויחד נקנה לך כלים שאין לי ספק שיובילו לשיפור משמעותי באיכות החיים שלך ובאושר הפנימי, זכרו, לכל אדם מגיע להיות מאושר ולהרגיש טוב.