YESTEDAY YOU SAID TOMORROW

כמה פעמים קרה לכם שדחיתם משימות, עבודות, או כל דבר שהצבתם לעצמכם, תכננתם, כתבתם, קבעתם ובסוף שום דבר לא יצא לפועל? בטוחה שלא פעם קראתם לעצמכם “עצלנים”, אולי אפילו כעסתם על  עצמכם, יתכן שאתם באמת כאלה, אבל יתכן גם שלא, יכול מאוד להיות שזה נגרם כתוצאה מבעיה לגמרי אחרת.

ישנם כמה גורמים לדחיינות-
 גורמים ביולוגיים: הרבה מההתנהגויות של היצורים החיים ניתן להסביר ע”י הורמונים וגם כאן, כאשר אדם מסיים משימה כלשהי, המוח מפריש הורמון בשם דופמין, ההורמון יוצר תחושה טובה שגורמת לאדם לחיזוק חיובי, כלומר לאחר שביצע משימה אחת יהיה לו מאוד קל לבצע עוד משימות משום שההורמון מופרש, אך כאשר הוא עומד לפני משימה קשה וההורמון עדיין לא מופרש אין חיזוק חיובי ואף לעיתים בגלל שהוא אינו יודע מאיפה להתחיל או בגלל חוסר בזמן, האדם נכנס ללחץ שמפריש אצלו הורמונים אחרים לגמרי הורמונים הקשורים בלחץ ויוצרים דווקא תחושת דריכות שבכמות גדולה גורמת לשחיקה ותשישות.

גורמים פזיולוגים-ממחקרים שנעשו בנושא דחיינות בהיבט הפזיולוגי נמצא כי נוגעים לקורטקס הפרה-פרונטלי תפקיד ראשי, זהו אזור במוח האחראי על תפקודים ניהוליים כגון תכנון, שליטה בדחפים וקשב, והוא מתפקד כמסנן על ידי הקטנת גירויים מפריעים באזורי מוח אחרים. פגיעה או נזק באזור זה עלולה לפגוע ביכולת האדם לסנן גירויים מפריעים, דבר הפוגע ביכולת ההתארגנות ובקשב וגורר התגברות  הדחיינות.

גורמים פסיכולוגיים-
1. הערכה עצמית נמוכה- כאשר אדם מעריך את עצמו כלא מסוגל או מרגיש תחושה של תבוסתנות וחוסר אונים זה משפיע לו על הערכת היכולת שלו בביצוע משימות ומוביל לדחיינות.
2. חרדה והימנעות- ישנן משימות לא פשוטות שאנחנו צריכים לבצע, שרק המחשבה מלבצע אותן מפעילה אצל האדם לחץ גדול הגורם לו להימנע מלהתחיל את המשימה.
כמו כן, ישנה אנשים בעלי נטייה כללית לחרדה ולכן כל דבר שהוא לא בשליטתם ושאינם יכולים לצפות מראש את התוצאה גורם להם לחרדה, כאשר הם דוחים את המשימות תחושת החרדה פוחתת באותו רגע וזה גורם להם להימנע מלבצע את המשימה, ההימנעות כאן היא מהתחושות ולא מהמשימה עצמה.

גורמים אישיים-
1. פרפקציוניזם – גורם מאוד משמעותי לדחיינות זהו הפרפקציוניזם, משום שאם האדם לא יודע בוודאות שהוא יבצע את המשימה בצורה מושלמת, או שהוא מרגיש שאין לו מספיק זמן או אנרגיה לעשות את זה בצורה מושלמת הוא פשוט יעדיף לדחות.
2. טעויות חשיבה- בהמשך לפרפקציוניזם ישנם טעויות חשיבה שמאפיינות דחיינות כמו “הכל או כלום”- “אם אני לא יכול לעשות את השמימה בצורה מושלמת אני לא אעשה אותה בכלל”.
3. יכולת אירגונית- יש אנשים בעלי קושי ביכולת הארגונית או ללא מיומנויות מתאימות ולכן כל משימה מורכבת מאוד קשה להם לביצוע.

אז עכשיו כשמנינו לא מעט גורמים שיכולים להביא לדחיינות, איך בעצם מטפלים בזה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי? 

כאשר אנחנו מגדירים את הדחיינות כמטרה טיפולית, אנחנו פועלים בכמה מישורים, קודם כל מבינים מהו הרגש שעומד מאחורי הדחיינות, האם מדובר בחרדה, דיכאון, ערך עצמי נמוך?

במישור הקוגניטיבי, נחפש תבניות חשיבה, הכוללות הטיות וטעיות חשיבה (הכל או כלום, מסננת שלילית, חוקים), אמונות יסוד של האדם כלפי עצמו (אני כישלון, אני לא מצליח לעשות כלום כמו שצריך וכו’).

במישור ההתנהגותי, נלמד טכניקות להתמודדות עם משימות, ניהול נכון של זמן, הצבת יעדים ועמידה בהם  בדרך שהיא הדרגתית כדי לעודד חיזוק חיובי של ההתנהגות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול היעיל ביותר לדחיינות, משום שהוא נוגע בכל התחומים שמשפיעים על הדחיינות ופועל לשינוי רגשי ומחשבתי לצד שינוי התנהגותי.

אם את/ה מזדהה עם מה שכתוב כאן, אשמח לסייע לך בנושא הדחיינות ויחד להקנות לך כלים שאין לי ספק שיובילו לשיפור משמעותי באיכות החיים שלך ובאושר הפנימי, זכרו, לכל אדם מגיע להיות מאושר ולהרגיש טוב.