ערך עצמי הוא מונח המתאר את הערכה הרגשית על שוויו של האדם כלפי עצמו. הערכה עצמית מתבטאת בכמה תחומים:

  • תפיסה: “אני מוכשר”, “אני חכם”, “אני בעל ערך”.
  • רגש: יאוש, בושה
  • התנהגות: התנהגות בעלת הרס עצמי, במקרה של ערך עצמי נמוך או התנהגות מחזקת ובונה במקרה של ערך עצמי גבוה.

אדם בעל ערך עצמי גבוה יפתח דימוי עצמי מגובש ויציב שייתן לו כוח לעבור אירועים פחות חיוביים שקורים
ערך עצמי נמוך פעמים רבות מתחיל עוד מגיל קטן, ע”י הפנמת ההתנהגות של ההורים שלנו דוגמא לכך: אם בתור ילד הפנמת שאתה שווה רק כאשר אתה מצליח בלימודים ומצטיין, או ה שווה רק כאשר אתה “כמו כולם”, ישנם כמובן מקרים קיצוניים יותר שההורים אומרים “אתם לא שווים”, “לא חכמים”, “לא מעניינים”, ככל שהפנמתם מסרים כאלה כך הסיכויים גדלים שיהיה לכם קשה יותר לתפקד ולהצליח בהתפתחותכם ובחייכם. אצל רבים המשמעות תהיה קשיים חברתיים ומיעוט הישגים.

ערך עצמי נמוך מביא עמו גם ביקורת עצמית גבוהה, ביטחון עצמי נמוך, נטייה לפרפקציוניזם וריצוי סביבתי גבוה, תכונות שגורמות לאדם להרגיש בעיקר תסכול, רגשי נחיתות וחוסר אושר.

בחיים, לעומת זאת אדם בעל ערך עצמי נמוך, יפתח דימוי עצמי נמוך ולא יציב שישתנה בהתאם לאירועים שקורים בחיים ויגרום לאדם להאשים את עצמו ולחוות רגשי נחיתות.

דוגמא טובה לכך היא אדם שפוטר מעבודתו זה עתה, במצב שאותו אדם הוא בעל ערך עצמי גבוה, הוא אמנם ירגיש כעס מחוסר הערכה אבל רוב הסיכויים שבמהרה הוא יחפש לעצמו תחלופה ומקום עבודה שיעריך אותו, לעומת זאת אדם הסובל מערך עצי נמוך, יושפע מאוד מהפיטורים הללו ואלה יערערו לגמרי את עולמו הפנימי והחיצוני יחד.

. הפן ההתנהגותי רוב הסובלים מדיכאון מצמצמים את עבודתם בכל התחומים, גם כאלה שעושות להם טוב, ולכן הטיפול כאן יכלול שינוי והרחבה של התפקודים.

בטיפול יש שני מרכיבים חשובים כדי להפיק את המיטב:
שיתוף פעולה בין המטפל למטופל בזמן הטיפול והתנסות בתרגילים בבית.

ישנן תאוריות רבות לגבי הערכה עצמית, הבולטת שבהן היא תאוריית הצרכים של מאסלו, המציגה את הצורך של האדם לכבוד והערכה כצורך שבלעדיו לא יוכל להגיע למימוש העצמי והוא יחתור להשגת הערכה עצמית עד אשר ישיג אותה. עפ”י התאוריה ישנן שתי סוגי הערכות שלהן זקוק האדם, הצורך בכבוד מהסביבה והצורך בכבוד עצמי, הערכה עצמית.

הערכה עצמית נמוכה מביאה לתחושה תמידית של עצב, דכאון, נרגזות ותוקפנות, פעמים רבות זה בניסיון להסתיר את תחושת הערך העצמי הנמוך, הדברים שבעיה זו מונעת מהאדם הם רבים: יצירת מערכות יחסים משמעותיות, הגדרת והשגת מטרות, קידום בעבודה או כל דבר שכולל נטילת סיכונים מתוך תחושה של נחיתות וחוסר יכולת.

טיפול בערך עצמי נמוך הוא מורכב, משתנה ממטופל ומטופל ותלוי מאוד במטופל, בהיסטוריה שלו ובסביבה שלו ובעיקר ברמת המוטיבציה שלו לשינוי ובשיתוף הפעולה עם המטפל, מדוע? כי הטיפול שם את המטופל במקום לא כל כך נוח ומצריך ממנו להיפגש עם אמיתות שונות לגבי עצמו ולגבי הסביבה שלו שלא תמיד קל להכיל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי במקרה הזה יכול להיות מאוד יעיל אבל ישנם מקרים שהטיפול כן יצטרך להיות מלווה בטיפול פסיכודינמי או להמשיך עם טיפול פסיכודינמי.

* בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אנחנו ניגע במשולש הקסם שהוא אירוע-מחשבה-התנהגות.
*נבין את הרגשות שמסתתרות מאחורי ערך עצמי (לרוב מדובר בחרדה או בדיכאון שנמצאות בבסיס והטיפול בהן יעזור רבות להעלאת הערך),
* נבין את הטריגרים שיצרו את הערך עצמי הנמוך מלכתחילה וכיצד זה יושב לנו בתבניות בראש ומשפיע גם על ההווה שלנו,
* נזהה את המחשבות האוטומטיות המאפיינות אותנו ומגיעות כתוצאה ישירה מהערך העצמי הנמוך.
* נבין ונזהה את ההתנהגויות היום יומיות שמושפעות ממחשבות אלה (הימנעות מהתמודדות על קבלת קידום בעבודה).
* במהלך הפגישות גם נעשה ניסויים התנהגותיים להתנהגות יעילה ונטמיע אותה בהדרגתיות בחיינו האישיים (דוג’ יציאה לדייטים אצל בחורה שכתוצאה מהערך עצמי הנמוך נמנעת מלצאת לדייטים כדי לא ליצור מערכות יחסים).
* יצירת יעדים ומטרות לחיים הקשורים גם בהגשמה עצמית שממנה רבים מהמטופלים נמנעים.

אם את/ה מזדהה עם מה שכתוב כאן, אשמח לסייע לכם בתהליך חיזוק הערך העצמי שאין לי ספק שיוביל גם לשיפור משמעותי באיכות החיים שלכם ובאושר הפנימי, זכרו, לכל אדם מגיע להיות מאושר ולהרגיש שהוא מגשים את עצמו.